ערב חג. אני אחראית בשדה. למרות התחזית (פוטנציאל ל-15 אלף רגל) הגיעו לשדה רק קומץ דואים (בעיקר מתחמקים מסידורי פסח אחרונים בבית). ההחלטה בתדריך הבוקר היא לקפל את הפעולה ב-14:00. (אם יהיה ב- 13:30 מישהו ב-12,000 רגל: נשקול מחדש).

בבוקר המרססים עוד עובדים במרץ. PL לא תקין. מתחילים גרירות עם CY משק-הרוח לכיוון 09. מי שעולה לא נשאר באוויר. הרציניים מחכים לטריגר.

לקראת צהריים אריק (מדריך תורן) מבקש גרירת הדרכה אחרונה מהרחבה של 09. אני מחליטה לפחות לעשות סיבוב אחד עם ה-PW שעומד ללא שימוש בצומת. ברוך מסכים להחליף אותי (תודה!). אני בודקת את הדאון, מנקה את החרקים משפת ההתקפה (לקריאות העידוד: "בשביל מה?"), מוותרת על להביא את כרית הגב מהרכב ועולה משק הרוח שמראה דרום-מזרחית.

האוויר מרגיש כמו פני המים של סיר רותח. הדאון מיטלטל. ברוך מציע לגורר לקחת אותי לתחנת הדלק כי "נראה שמתחילה שם התעבות". לא פשוט באוויר המחותחת לעקוב במדויק אחרי CY בפניה חדה. אני משנה את דעתי (להיגרר ל 3000) ומנתקת ב 2000. הואריו משתולל בין פלוס 3 למינוס 2. הואריו האלקטרוני לא עובד. מד הגובה, בממוצע עולה. חצי שעה של מאבק ואני עדיין מתחת ל-3000. השמיים מעורפלים ולא נותנים שום רמז. בטלטלות אני רואה לאט איך הדבק שמחזיק את החוט מתקלף ושואלת את עצמי איך זה לדאות בלי. כמעט לפני יאוש, אני נכנסת שוב לקו ישר דרומה והואריו מתייצב על פלוס 1 עד לתענכים וחזרה למאגרים ושוב ושוב. אחרי שמהקרקע שמעו את דיווחי עוד דאונים עולים.

ב 4200 כבר רגוע ואני מסתובבת בנוחות, מטפסת לאט ומבקשת מפלוטו אישור להיכנס לנתיב. בסמוך אלי מסתובבות חסידות. אני מחייכת אליהן ומצטרפת כשהן פותחות בלג ישר מזרחה. אבל אי אפשר לטוס לאט כמותן... אני מסתובבת חזרה ולא מוצאת אותן באובך. עכשיו אני כבר מצטערת שלא לקחתי את הכרית לגב. מתייצבת בטרמיקה ומטפסת ב- 5500 הרוח הדרומית כבר סוחפת מעבר לקו היוגב ואני יוצאת דרומה.

רחוק מתחתי שני דאונים מסתובבים על רקע המאגרים. בפלוטו שקט. האוויר קריר ונעים. אני מטיילת לבד גבוה מעל העמק. הואריו כמעט קבוע על פלוס קטן ואני מאבדת גובה אבל לאט. עוד כמה תחנות בדרך מחזיקות אותי ב3500-3700 רגל עם קצת נקיפות מצפון על אלו למטה שממהרים לליל הסדר. הדבק הפסיק להתקלף. סרט הדבק והחוט מתנפנפים ביחד ועושים את העבודה. אני שואלת בתדר מגידו על מפלס הלחץ ומישהו (רפי?) אומר שאני יכולה להישאר.

אחרי שעה ו-45 אני נוחתת מאושרת לצומת.

חג שמח!